אני’אני יושב בחדר השינה שלי, מוקף בכרזות של מועדון הקרב, ואני’m מוכן לשחק את The Last of Us Part 2.
האחרון מאיתנו הוא אחד המשחקים האהובים עלי מסיבות רבות. העיקרי שבהם הוא שג'ואל מילר הוא דמות משחקי הווידאו ההרואית הכי הגיונית שהגה אי פעם. פניו הזועפות, זקנו, חולצת הפלנל שלו – הוא’זה הגיבור המושלם. הוא מעינה אנשים, אבל זה’זה רק בגלל שהוא’הוא נפש מעונה בעצמו. הוא כן’לא ללבוש את ליבו בשרוול (בעיקר בגלל זה’ושם הולך השעון שלו, מתנה מבתו המתה), אבל יש לו לב של זהב הולם מתחת לאותה המשובצת.
יש אנשים שמציירים את ג'ואל כנבל, בשל העובדה שהוא יורה המון רופאים בסוף המשחק המקורי. המנתחים המגעילים האלה רוצים ליצור תרופה מאליי כדי להציל את העולם, אבל שם’זה מלכוד: הניתוח יהרוג אותה. כפי שקבעתי בעבר, ג'ואל’בתה האמיתית מתה. מי תהיה בתו החדשה אם יאפשר לאלי למות כאן? בְּדִיוּק.
אלי היא בת 14 בסרט "האחרון מאיתנו"’אני מבין את העולם וג'ואל נמצא בזכויותיו לרצוח את כל החבר'ה הטובים ולגנוב את בחירתה הרחק ממנה. זֶה’זה לא חוטף, זה’זה סתם להיות אבא טוב עם אפוקליפסה שמונה לעצמו. ונראה מגניב תוך כדי.
האחרון מאיתנו חלק 2 נפתח בכך שג'ואל מודה בגבורתו: “הצלתי אותה,” הוא אומר, נכון. אחיו טומי נמצא לגמרי באונייה. עכשיו אנחנו’אני רוכב אל ג'קסון ואני’אני משחק כמו ג'ואל! זה מדהים! אני מקווה ששום דבר לא יקרה לו.
שם’זה כל כך הרבה גרפיקה כאן. בדיוק כמו גרפיקה מסביב. וצליל.
אה, זה נחמד. ג'ואל מנגן בגיטרה עבור אלי. תחזיק מעמד – מה זה החרא הזה? פרל ג'אם? האיש שלי לא’אני לא אוכל ריבה או כמו פנינים וכולם יודעים את זה. היה צריך לגרום לו לנפץ קצת סלייר כדי לשמור עליו באופי.
אז אני’אני משחק כמו אלי עכשיו. אלי מגניבה – היא למדה מהטובים בכל זאת. היא’היא רוכבת בסיור עם חברתה, דינה. הם נראים כמו חברים טובים. חברים אפלטוניים. חברים גדולים. היה משהו בשיחה קודם לכן על נשיקה שחלקו במהלך ריקוד החורף, אך מי מאיתנו לא הצליח’לא התנשק עם חברם אחרי יותר מדי יינות מולים? סתם גאלס להיות חברים.
אז פשוט נתקלנו בבני אדם שנדבקו בנגיף ההורדיפס. עכשיו לחפור קצת במכונאות. פרט קטן אחד שאני מעריך: אתה יכול לירות בנגועים ודם יוצא מהם. אני אוהב את זה.
הֵם’אני מתנשק שוב, אבל אני’אני די בטוח בזה’זה רק העשבים. הם מצאו מחבוא סודי ומעבדה לגדול. הפיצולים שמצאו בצנצנת ישבו שם שאלוהים יודע כמה זמן. הֵם’בטח הלך רע. זה’זה רק שני בני זוג מסטולים שמסתובבים בזה – אין מה לראות כאן, למען האמת. אני והחברים שלי לעתים קרובות סנאפצ'ט אחד מהשני תמונות של הזין שלנו. סתם ברוס להיות ברוס.
עכשיו אני’אני משחק כמו שמישהו קרא אבי. אני’אני לא בטוח מי זה, אבל אני’אני לא משוכנע בפרופורציות שלה. זה’זו עובדה מדעית שנשים יכולות’אני לא מגדל שרירים ואני’אני מבועתת בכנות מלהכות בעפר על ידי אישה מעושנת. אתמול שלפתי את כתפי כשפתחתי חבילת אטריות סופר.
אבי הרג את ג'ואל. היא הרגה אותו ומישהו אחר ירק עליו. אני יודע שאנשים מדברים לעתים קרובות על טבילה במשחקים, אבל הרגשתי שהירוק פגע בי בפרצוף. לירוק מפיו של כלב שובב. כדור של רוק המציפה את חלומותיי.
אני יכול’אני לא מאמין שכלב שובב עשה זאת. מי כתב את השטויות האלה ב- SJW? הֵם’עשיתי אותי, מעריץ אמיתי, כועס באמת על מות דמות. דמות שאני אוהבת, שכתבו, שמתה בידי אישה. ג'ואל היה צריך למות גיבור’מותו מול 100 גברים אחרים בחולצות פלנל. או שהוא יכול היה פשוט לחטוף את רובה הציד מאבי ולגרור את כולם למטה תוך כדי פיו “דלקת” עם כל משיכת ההדק.
מדוע הייתי רוצה שסיפור יגרום לי להרגיש דברים? אם הייתי רוצה לחוש רגשות אני’D דוחף את אצבעותיי. אני פשוט כבר לא סומך על הכותבים האלה שבעבר גרמו לי לדאוג כל כך לדמות שעשיתי חמישה חשבונות טוויטר אנונימיים כדי שאוכל לצייץ עליהם התעללות..
ברצינות. יכולתי לכתוב סיפור טוב יותר תוך שעה. מה דעתך על זה: ג'ואל בונה משאית מסיבית העשויה מסכינים ונוסע אותה ברחבי אמריקה, והורג את כל הקליקים. בסוף הוא מקשיב לסליפנוט כלשהו, מביט במצלמה ואומר, “זה היה האחרון שבהם.” סְנַפִּיר.
לא קשה, נכון? לא, זה לא’t.
בשלב זה אני מאחל לי בכנות’ד חווה את הסיפור באמצעות תקציר המסופר בחופזה מתוך YouTuber משחק א-פוליטי שמכסה אך ורק פוליטיקה במשחקים ולעולם לא את המשחקים עצמם. ככה אני’אני יודע את האמת: הנגיף האמיתי הוא הכללה. אני’אני מעולם לא כלול בשום דבר כי אני’ז 'מאוד לא אהוב. מדוע צריך לכלול מישהו אחר? זה’זה לא בסדר.
יכול להיות ששיחקתי רק שלוש שעות מהמשחק הזה בן 25 שעות, אבל אני’אני אצטרך לעשות עמדה ולשים ציון משתמש 0 על Metacritic. זֶה’אני אראה להם. אני’אני הולך להודיע להם שאני יודע שאני’אני מפסיד את מלחמת התרבות שהמצאתי בראשי ואני’מ 'שיש לי וואה וואה נאותה לגבי זה.
אני’אני גם הולך לטוויטר ולהעלות בדיחה משלי להעיר מתחת לכל סיפור על המשחק.
חכי שנייה…
זה’זה בא אלי…
משהו עם גולף עם נושא מקורי באמת…
אה, אני יודע: “ג'ואל באחד”. חאהה!
פשוט חטפתי את העותק שלי של The Last of Us Part 2 לשניים – שני הדיסקים. אני’אני הולך לשלוח אותם להיל קוקמן כאזהרה. עכשיו, כדי לבדוק אם אמא נוהמת היום לסניף הדואר…