זה נשמע כאילו קונאמי מת על להחיות את סדרת היל , שכן ראיון שפורסם לאחרונה מפרט פוטנציאל לעוד משחקים, כותרות שנפלו ועוד.
בראיון בין IGN JAPAN, מפיק סדרת Silent Hill Motoi Okamoto, אמן הקונספט ומעצב ראש הפירמידה Masahiro Ito, והמלחין אקירה יאמוקה, השלושה דיברו על מגוון רחב של נושאים הקשורים לתולדות המשחקים, כמו גם עתיד. ראשית, זה נשמע כאילו הרגש הכולל בקונאמי הוא שהמפתחים בחברה רצו להחזיר אותו לזמן מה.
צפו ביוטיוב
"סדרת Silent Hill הייתה רדומה די הרבה זמן. קונאמי כחברה רצתה להחזיר אותה, והרבה אנשים שעובדים כאן רצו לעשות משחקי היל היל", חלק אוקמוטו. "הדבר היחיד היה שלכולם היו רעיונות שונים של מה זה Silent Hill ומדוע הם אהבו את זה, מה שמקשה להתלכד סביב כיוון בודד."
אוקמוטו המשיך להסביר שלמרות שלכולם היו רעיונות שונים בסדרה, החזרתו עם גרסה מחודשת של Silent Hill 2 הייתה מכיוון שתואר מסוים זה ייצג "מה זה אימה פסיכולוגית אמיתית".
ברור שההכרזה על הגרסה המחודשת הגיעה להודעות נוספות כי אולפני אינדי כמו שום קוד לא יציעו את קבלתם על עולם השילוט היל עם שקט היל: טאון מפל. "יש רק כל כך הרבה שאנחנו יכולים לעשות את עצמנו, מה שאומר שאנחנו צריכים לעבוד עם המון יוצרי אינדי שונים אם אנחנו רוצים להכין הרבה גבעות שקטות שונות", הסביר אוקמוטו.
המפיק גם ציין כי היו למעשה כמה פרויקטים ש"עולם לא ירד מהקרקע ", אך מאמין ש"מספר הפרויקטים שיש לנו רק ימשיך לצמוח. העובדה שהחייבנו את שקט היל היה סוד עד עכשיו, אז לא יכולנו בדיוק לצאת ולצעוק, 'היי, כולם! תביא לנו את הפרויקטים של היל השקט שלך!' אנחנו יכולים לעשות את זה עכשיו, כך שאם יוצרים מרחבי העולם שאוהבים את שקט היל מביאים לנו את המגרשים שלהם, אני מבטיח להיראות דרך כל אחד מהם. כולנו אוזניים. " בעיקרו של דבר, מפתחים שם שיש להם רעיון טוב למשחק של היל שקט: שלח אותו בדרך של קונאמי.
גם איטו וגם ימוקה עבדו על ה- Silent Hill 2 המקורי, ומכאן מעורבותם בגרסה מחודשת, ונשאלו גם איך זה לעבוד על המשחק. איטו נגע בהשפעת הכביש המהיר האבוד של דייוויד לינץ ', וחשף באופן מעניין שבשלב מסוים ג'יימס לא מתכוון להיות הגיבור היחיד. "הייתה תקופה בה הושפענו מאוד מכך שיש לנו טוויסט בו הגיבור עובר לפתע באמצע המשחק", הסביר איטו, אם כי בסופו של דבר הוחלט להתמקד רק בג'יימס כדי לא לבלבל את השחקנים.
הראיון המלא שווה קריאה, כאשר איטו ממשיך לדבר על השפעות העיצוב שלו, ויאמוקה דן בתהליך המחשבה שמאחורי חלק מהקומפוזיציות שלו.